בבחירה בין דודי פחם לדודי גז המתאימים לאינדונזיה, יש לקחת בחשבון מספר גורמים, לרבות משאבים מקומיים, השפעה סביבתית, עלויות תפעול ובגרות טכנולוגית.
אינדונזיה היא עתודות הפחם הרביעית בגודלה בעולם, בעיקר באיי סומטרה וקאלימנטן.
הפחם האנתרציט של אינדונזיה מהווה 0.36% מסך הרזרבות, הפחם הביטומני מהווה 14.38%, הפחם התת-ביטומני מהווה 26.63%, והליגניט מהווה 58.63%. רוב הגחלים של אינדונזיה מאופיינים בלחות גבוהה, אפר נמוך, גופרית נמוכה ותנודתיות גבוהה. הערך הקלורי של פחם תת-ביטומני הוא 5700-7200 קק"ל/ק"ג, החומר הנדיף הוא 37%-42.15%, והגופרית הנמוכה היא 0.1%-0.85%; הערך הקלורי של ליגניט הוא 4345-5830 קק"ל/ק"ג, החומר הנדיף הוא 24.1%-48.8%, והגופרית היא 0.1%-0.85%. הערך הקלורי של ליגניט הוא 4345-5830 קק"ל/ק"ג, חומר נדיף 24.1%-48.8% וגופרית 0.1%-0.75%.
בבחירה בין דודי פחם לדודי גז המתאימים לאינדונזיה, יש לקחת בחשבון מספר גורמים, לרבות משאבים מקומיים, השפעות סביבתיות, עלויות תפעול ובגרות טכנולוגית. עם זאת, המאפיינים של הפחם האינדונזי (חומר נדיף גבוה, לחות גבוהה, אפר נמוך וערך קלורי נמוך) מהווים אתגר לתפעול של דודי פחם.
מצד שני, דוודים גז נמצאים בשימוש נרחב באינדונזיה.
בהתחשב בדרישות הסביבתיות ובמגמות עתידיות, דוודים גז עשויים להיות יתרון יותר. למרות שיש כיום ביקוש גבוה לדודי פחם באינדונזיה, דוודים גז זוכים לתשומת לב בשל פליטת המזהמים הנמוכה יותר שלהם ככל שהמודעות העולמית להגנת הסביבה עולה. בנוסף, ממשלת אינדונזיה מקדמת גם ייצור אנרגיה ירוקה, מה שתומך עוד יותר בסיכויי הצמיחה של דוודים גז.
למרות שלדודי פחם יש את היתרונות הייחודיים שלהם ואת מקרי היישום שלהם באינדונזיה, לדודי גז יש יותר פוטנציאל פיתוח ויכולת הסתגלות באינדונזיה בהתחשב בדרישות סביבתיות ומגמות עתידיות. לכן, בטווח הארוך, דודי גז מתאימים יותר לצרכי הפיתוח של אינדונזיה.